שירות לאומי
הרב יניב חניאכבכסליותשעד25/11/2013
שאלה:
שלום! בתורה כתוב: ''עניי עירך קודמים'' מהו משמעות הציווי? האם יש חשיבות לעשות שירות לאומי דווקא בעירי? תודה רבה, אשמח אם רב ישיב לי! תודה.
תשובה:
משמעות הציווי היא שאם יש אפשרות לתת צדקה לאנשים שקורבים אליך פיזית ויש אפשרות לתת לרחוקים צריך להקדיש את כספי הצדקה או החסד לאנשים הקרובים. במובן מסויים זה יכול להיות קשור לשירות הלאומי, אולם נדמה לי שכל המערכת היא אחרת וברוב המקרים התקנים של שירות לאומי מאויישים על ידי מישהי, כך שזה לא ממש בחירה של "או פה או שם" אלא יותר מה מתאים לי יותר. אני סבור שאם יש מקום רחוק שבו תורמים יותר מותר לבחור בו, כי המערכת תמלא את הצורך במקום שלך.תשובות נוספות בנושא-
מתנות לאביונים
זו חובה לתת מתנות לאביונים, על פי קביעת חז"ל מדובר על שווי של ארוחה לפחות לשני אביונים שונים. נניח 20 ש"ח לפחות לשני אביונים.
זו חובה לתת מתנות לאביונים, על פי קביעת חז"ל מדובר על שווי של ארוחה לפחות לשני אביונים שונים. נניח 20 ש"ח לפחות לשני אביונים.
אמונה
1) זו שאלה עצומה שאלפי אנשים בארץ, מחנכים, הורים, רבנים וכדומה, מתלבטים בה. אני מניח שההדרך הכיטובה היא ללמד ולהשפיע שהצניעות היא לטובת האדם, שהיא מועילה לבת ושזה רצון פנימי של כל אחד ואחד מאיתנו.
2) לא, בית כנסת ובית מדרש ואם לא אז בכל מקום.
3) הרבנות הראשית ובעקבותיה כל הפוסקים ללא יוצר מן הכלל פסקו וסוברים שאסור לבנות להתגייס, זה גם מסיבה הלכתית פשוטה וגם מסיבות מעשיות מאוד של בעיות צניעות וכדומה. ממילא זה וןדאי וודאי שלא מומלץ.
4) לדעתי כן, למרות שיש הרבה שסוברים אחרת.
5) כן, למה לא? זה טוב לתכנן.
1) זו שאלה עצומה שאלפי אנשים בארץ, מחנכים, הורים, רבנים וכדומה, מתלבטים בה. אני מניח שההדרך הכיטובה היא ללמד ולהשפיע שהצניעות היא לטובת האדם, שהיא מועילה לבת ושזה רצון פנימי של כל אחד ואחד מאיתנו.
2) לא, בית כנסת ובית מדרש ואם לא אז בכל מקום.
3) הרבנות הראשית ובעקבותיה כל הפוסקים ללא יוצר מן הכלל פסקו וסוברים שאסור לבנות להתגייס, זה גם מסיבה הלכתית פשוטה וגם מסיבות מעשיות מאוד של בעיות צניעות וכדומה. ממילא זה וןדאי וודאי שלא מומלץ.
4) לדעתי כן, למרות שיש הרבה שסוברים אחרת.
5) כן, למה לא? זה טוב לתכנן.
הלוואות
אני מניח מעצם השאלה שלך שמדובר בעסקי הלוואות שאין להם "היתר עסקה". וככה אענה.
אני חושב שמכיוון שמדובר על הלוואות לעסקים (כסף שנועד לפיתוח העסק), ולא לאנשים פרטיים, אז ממילא חל עליו דין של היתר עסקה מובנה. כלומר- זו מעין שותפות של המלווה לבעלי העסקים.
ומכיוון שרוב הלווים הם גויים אני חושב שאין צורך לברר האם הלווים הם יהודים. שהרי גם אם הם במקרה כן יהודים, זה כסף לעסק.
כל מקרה, אם ברור לחלוטין שהמלווה הוא יהודי בלבד (ללא שותף גוי) או הפוך, לעניות דעתי כדאי לנסות לברר האם הצד השני הוא יהודי בלבד. כלומר- אם ידוע לך שצד אחד יהודי בוודאות (בלי שביררת, אתה יודע את זה), כדאי מהיות טוב לברר שהצד השני הוא לא יהודי בלבד. או לפחות לנסות לגייס להלוואה הזו רק גויים.
אני מניח מעצם השאלה שלך שמדובר בעסקי הלוואות שאין להם "היתר עסקה". וככה אענה.
אני חושב שמכיוון שמדובר על הלוואות לעסקים (כסף שנועד לפיתוח העסק), ולא לאנשים פרטיים, אז ממילא חל עליו דין של היתר עסקה מובנה. כלומר- זו מעין שותפות של המלווה לבעלי העסקים.
ומכיוון שרוב הלווים הם גויים אני חושב שאין צורך לברר האם הלווים הם יהודים. שהרי גם אם הם במקרה כן יהודים, זה כסף לעסק.
כל מקרה, אם ברור לחלוטין שהמלווה הוא יהודי בלבד (ללא שותף גוי) או הפוך, לעניות דעתי כדאי לנסות לברר האם הצד השני הוא יהודי בלבד. כלומר- אם ידוע לך שצד אחד יהודי בוודאות (בלי שביררת, אתה יודע את זה), כדאי מהיות טוב לברר שהצד השני הוא לא יהודי בלבד. או לפחות לנסות לגייס להלוואה הזו רק גויים.
המשך שאלה
אם נעשה שימוש קבוע במכסים, הם לא מוקצה והמגירה לא מוקצה.
אלא אם כן זו מגירה שנועדה לאחסון של "דברים ספייר", ורק במקרה המכסים שם... ואז זה באמת אסור לפתוח.
ובכל מקרה- המכסים לא נאסרים בגלל הפתיחה, גם אם היה אסור לפתוח.
אם נעשה שימוש קבוע במכסים, הם לא מוקצה והמגירה לא מוקצה.
אלא אם כן זו מגירה שנועדה לאחסון של "דברים ספייר", ורק במקרה המכסים שם... ואז זה באמת אסור לפתוח.
ובכל מקרה- המכסים לא נאסרים בגלל הפתיחה, גם אם היה אסור לפתוח.
מחנה צופים ב9 באב- שאלה דחופה
שלום וברכה,
זו שאלה קשה.
כי מצד אחד, זו פעילות חינוכית חשובה מאוד ואנחנו מאוד תומכים בתנועות נוער והערכים שלהן לילדים. מצד שני, זה באמת לא טוב לעשות פעילויות בימים האלו וזה כמובן לא חג "דתי" רק, זה חג לאומי של אבל.
וגם, זה שאתם מסורתיים זה שיקול.
אני חושב שמכיוון שמדובר על שילוב- חג לאומי של אבל, ומצד שני יש סכנה בימים האלו, לא הייתי שולח את הילד. אם זה רק ביומיים הללו. אני חושב שמאוד חשוב גם לו להפנים את החשיבות של הימים האלו והמורת שזה מייצג.
אם מדובר במחנה ארוך יותר, של כמה ימים, אז אולי תביאו אותו למחנה בערב? או שהוא יסע, אבל לא ישתתף בפעילות בתשעה באב עצמו...
אם זה רק בימים האלה- לא הייתי שולח. זה נראה לי חשוב מאוד מבחינה חינוכית ומבחינת היחס לימים הללו שלא להשתתף.
שלום וברכה,
זו שאלה קשה.
כי מצד אחד, זו פעילות חינוכית חשובה מאוד ואנחנו מאוד תומכים בתנועות נוער והערכים שלהן לילדים. מצד שני, זה באמת לא טוב לעשות פעילויות בימים האלו וזה כמובן לא חג "דתי" רק, זה חג לאומי של אבל.
וגם, זה שאתם מסורתיים זה שיקול.
אני חושב שמכיוון שמדובר על שילוב- חג לאומי של אבל, ומצד שני יש סכנה בימים האלו, לא הייתי שולח את הילד. אם זה רק ביומיים הללו. אני חושב שמאוד חשוב גם לו להפנים את החשיבות של הימים האלו והמורת שזה מייצג.
אם מדובר במחנה ארוך יותר, של כמה ימים, אז אולי תביאו אותו למחנה בערב? או שהוא יסע, אבל לא ישתתף בפעילות בתשעה באב עצמו...
אם זה רק בימים האלה- לא הייתי שולח. זה נראה לי חשוב מאוד מבחינה חינוכית ומבחינת היחס לימים הללו שלא להשתתף.
"וחם השמש ונמס" (שאלה בגמרא)
מה שחשוב הוא לזכור שבמשנה רבי יהודה אמר שמותצר להתפלל עד ארבע שעות וחכמים עד שלוש שעות. כעת, ישנה ברייתא שלכאורה סותרת את שתי הדעות... ואנו מנסים להראות שהיא לא סותרת אף אחת מהן. על פי זה, אם נאמר שהברייתא היא כדעת רבי יהודה, צריך להבין איך הפסוק מלמד על ארבע שעות ואם נאמר שהיא לפי רבנן, צריך להבין איך הפסוק מדבר על שלוש שעות. והתשובה היא שכל אחד מהחכמים לומד אחרת את הפסוק... במילים אחרות: יש לנו אינטרס להראות ששניהם יכולים להסתדר עם הפסוק ולכן אנו מראים שכל אחד מסביר את הפסוק אחרת.
מה שחשוב הוא לזכור שבמשנה רבי יהודה אמר שמותצר להתפלל עד ארבע שעות וחכמים עד שלוש שעות. כעת, ישנה ברייתא שלכאורה סותרת את שתי הדעות... ואנו מנסים להראות שהיא לא סותרת אף אחת מהן. על פי זה, אם נאמר שהברייתא היא כדעת רבי יהודה, צריך להבין איך הפסוק מלמד על ארבע שעות ואם נאמר שהיא לפי רבנן, צריך להבין איך הפסוק מדבר על שלוש שעות. והתשובה היא שכל אחד מהחכמים לומד אחרת את הפסוק... במילים אחרות: יש לנו אינטרס להראות ששניהם יכולים להסתדר עם הפסוק ולכן אנו מראים שכל אחד מסביר את הפסוק אחרת.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
